פסק דין
רקע ועיקר המחלוקות בין הצדדים
התובעת עבדה אצל הנתבעת כמזכירה החל מיום 20.8.2009 ועד ליום 15.2.2011. התובעת התפטרה מעבודתה בהודעה מראש שמסרה במכתב מיום 16.1.2011. אשר צורף (ללא מספור) לכתב התביעה (להלן - מכתב ההתפטרות).
כשבעה חודשים קודם לכן - ביום 21.6.2010 כתבה התובעת למנהל הנתבעת, מר צביקה סברנסקי (להלן - מר סברנסקי) מכתב בו מודיעה כי היא מתחילה טיפולי פוריות (נספח א' לכתב התביעה, להלן - מכתב ההודעה). מתוך העדויות עולה כי בסופו של דבר מסרה התובעת למר סברנסקי את מכתב ההודעה ביום 23.6.2010.
למחרת היום ארע אירוע שבו מר סברנסקי סבר כי פעולה שביצעה התובעת בקשר עם קבלת כספים במזומן עם לקוח אינה ראויה, ובעקבות כך פרץ מר סברנסקי בצרחות על התובעת אשר כללו שימוש במילים כמו "מטומטמת ומפגרת" (להלן - השיחה). אשר ליתר הדברים שנאמרו בשיחה - ובכלל זה האם דרש מר סברנסקי מהתובעת במהלכה, להתפטר - חלוקים הצדדים. כמו כן חלוקים הם באשר לשאלה האם בעקבות השיחה התנצל מר סברנסקי בפני התובעת אם לאו. עם זאת אין מחלוקת כי ביום 24.6.2010 כתבה התובעת למר סברנסקי מכתב (להלן - המכתב מ-24/6) בו מבהירה כי לא יוכל לפטרה בשל טיפולי הפוריות אותם עוברת, כי אין בכוונתה להתפטר, ומסכמת את המכתב במלים "אני מגיע לעבודה וממשיכה לעבוד כרגיל כאילו השיחה בננו לא התקימה" (השגיאות במקור). לטענת מר סברנסקי מלים אלה משקפות את סיכומה של שיחת ההתנצלות שלו בפני התובעת.
בתביעתה טוענת התובעת כי לאחר שהודיעה על טיפולי הפוריות פגעה הנתבעת בכבודה, והיא הופלתה לרעה בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח- 1988 (להלן - חוק שוויון הזדמנויות). לפיכך היא עותרת לפיצוי בגין כך, (בכתב התביעה נטען לפיצוי מכח חוק עבודת נשים ואולם לא ניתן כל פירוט לענין זה ובפועל נזנחה הטענה בדיון ובסיכומים- לפיכך לא תידון). כמו כן , טוענת התובעת כי לאור התנהגות הנתבעת כלפיה מאז ועקב הודעתה על טיפולי הפוריות, לא ניתן היה לדרוש ממנה להמשיך בעבודתה אצל הנתבעת ומשכך היא זכאית לפיצויי פיטורין עקב התפטרותה.
הנתבעת מכחישה טענות אלה מכל וכל. עוד לדבריה, התובעת עושה בחוק עבודת נשים ובהוראותיו המגנות קרדום לחפור בו בלא עילה אמיתית ובאופן ציני. הנתבעת הוסיפה כי התובעת לא יידעה אותה באשר לתכנית הטיפולים שלה והודיעה על היעדרויותיה בקשר לטיפולים רק ברגע האחרון.
התובעת הוסיפה וטענה כי במהלך תקופת העבודה ניצלה ימי מחלה בשל טיפולי ההפריה שעברה ולטענתה לא קיבלה מלוא דמי מחלה כפי שזכאית. כן טוענת שלא קיבלה את מלוא ימי החופשה להם זכאית ובכלל זה, כי הנתבעת הייתה מפחיתה מימי החופשה שלה את שעות איחוריה (כולל לצרכי טיפולי ההפריה). הנתבעת טוענת מנגד שהתובעת ניצלה ימי מחלה וחופשה יותר מאשר זכאית להם, ובאשר לימי החופש, ביצעה,לפיכך , קיזוז משכרה האחרון.
לתובעת היו טענות באשר לאי תשלום הפרשות לפנסיה כנדרש ואולם לטענת הנתבעת היא שילמה הדרוש ומכל מקום השלימה את החסר עוד בחודש 9/2012 . לאחר שבמשך חודשים נמנעה התובעת מלאשר מפורשות כי דרישותיה לענין זה מולאו, רק במועד ההוכחות הודיעה כי כך הוא וטענה רק לזכאות להפרשי הצמדה ורבית.
דיון והכרעה
התביעה לפיצויי פיטורין
כאמור, לטענת הנתבעת זכאותה לפיצויי פיטורין נובעת מנסיבות הנופלות בגדר סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורין התשכ"ג-1963.
איננו מקבלים טענה זו ולהלן טעמינו:
אין חולק כי טיפול הפוריות האחרון שעברה התובעת במהלך עבודתה אצל הנתבעת היה בסוף חודש נובמבר 2010. (לטענתה לראשונה בעדותה- את תוצאות הטיפול האם צלח אם לאו, רואים מאוחר יותר ואולם מבחינת הצורך הרפואי להעדר עקב הטיפולים- אין מחלוקת כי הסתיים כאמור) עם זאת התובעת לא התפטרה במהלך טיפולי הפוריות שנמשכו כחמשה חודשים, ואף לא מייד בסיומם אלא המתינה כחודש וחצי עד להודעה על התפטרות. אם כן, על פני הדברים אין כל קשר סיבתי בין התנהלותה של הנתבעת בתקופת הטיפולים, לבין הפיטורין.
התרשמנו כי התובעת מודעת היטב לזכויותיה. הדבר עולה מפורשות הן מניסוח שלושת המכתבים שכתבה שצויינו מעלה, הכוללים פירוט מדוקדק של זכויות. לא זו אף זו, התובעת הבהירה בעדותה כי טרחה לוודא בכל עת מהן זכויותיה. (ר' עדותה עמ' 12 ש' 13-20). התובעת ציינה אמנם כי את המידע אספה באינטרנט ואולם אנו מטילים ספק במהימנות טענתה זו, לפחות בכל הנוגע לשלב ההתפטרות וזאת נוכח הציון בשולי מכתב ההתפטרות כי העתקיו נשלחים לאגף ליעוץ משפטי-הסתדרות העובדים, למחלקה המשפטית במשרד התמ"ת ולשי"ל- זכויות עובדים. הסברה של התובעת לעניין ציונם של אותם גורמים אינו הגיוני ואינו אמין בעינינו. יוער כי גם ב"כ התובעת בסיכומיו הדגיש כי התובעת מודעת לזכויותיה.
על אף כל זאת ועל אף מה שנכתב בסיפת המכתב מה 24/6, ואף שברי כי התובעת יודעת היטב להעלות על הכתב טענותיה, הרי שלבד ממכתב זה, לא הועלתה כל טענה על הכתב באשר להתנהלות הנתבעת כלפיה או באשר לפגיעה בזכויותיה עקב התנהלות כזו וזאת במשך כל התקופה עד להתפטרות. לטעמנו הדבר מלמד על כך שאכן לא נפלו פגמים משמעותיים, אם בכלל, בהתנהלות הנתבעת, אשר הפכו את מקום העבודה לכזה שבו לא ניתן לצפות כי תמשיך בעבודתה, וזאת בניגוד לטענותיה בתביעתה ובתצהירה.
מעבר לכך, על פי הפסיקה, כדי שעובד יהא זכאי לפיצויים מכח הוראות סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורין,עליו להתריע בפני המעסיק על אותם תנאי עבודה אשר לדידו אינם מאפשרים המשך עבודתו שם, וליתן למעסיק אפשרות לשפרם (ע"ע 1271/00 אמ"י מתו"ם - חיים אברהם, ניתן ביום 10/02/2004). העובדה כי התובעת לא עשתה כן, שומטת את הקרקע שתחת תביעתה, אף אם אכן היה פגם בהתנהלות הנתבעת .
לכל אלה יוספו הטעמים הבאים:
במכתב ההתפטרות אשר עומד על קוצו של יוד לגבי כל טענה שיש לתובעת, לא נזכרת ולו ברמז, כל דרישה לפיצויי פיטורין ואף לא כל טענה באשר להתנהלות אשר כביכול נאלצה התובעת לסבול אצל הנתבעת ואשר הביאה אותה להחלטה על התפטרות. מה שכתבה התובעת ומה שבחרה שלא לכתוב, מדבר בעד עצמו.
התובעת אישרה בחקירתה כי מיד בסמוך לסיום עבודתה אצל הנתבעת החלה לעבוד במקום עבודה חלופי, אשר בו, כך אישרה, שולמה לה משכורת גבוהה יותר. אם כן, המוטיבציה של התובעת לעזיבת מקום העבודה הייתה שונה מזו אשר תארה.